לא בכדי, בריאת העולם מתחילה ביצירת האור. האור הוא הגורם המשפיע ביותר על תפישת עולמנו, על המידע הנקלט, על המשמעות שאנו מיחסים למידע, הפרשנות והתחושות.

אמצעים טכנולוגיים, טכניקות, מוצרים ואפקטים שונים בתאורה, מאפשרים יצירת משמעויות שונות בתפישת המרחב הנצפה במשמעויות ובתחושות כלפיו.

לתאורה השפעה פיזיולוגית ופסיכולוגית משמעותית על  האדם. באמצעות התאורה ניתן ליצור אווירה, להשפיע על יעילות עבודה או פעולה, להכווין פעילות ולהתמצא במרחב. לשימוש באור השפעה כגורם מעורר או מרגיע, מדגיש או מעמעם, חגיגי או בנאלי.

שימוש מוכוון הנעשה באור הטבעי והמלאכותי במרחב נתון, הוא תהליך המבוסס על מידע אמצעים וטכנולוגיות מדעיות.

לפני כל יישום של מערכות תאורה במרחב כלשהו, חיצוני או פנימי, חובה לבחון את הצרכים, הפעילויות והמשמעויות הנגזרות מהן, במהלך כל שעות היממה ולאורך כל ימות השנה.

בעבר, ההתייחסות לתאורה המלאכותית הייתה פשטנית יחסית, באמצעות קביעת נקודה או מספר נקודות תאורה, הומוגניות, באופן סימטרי במרכז המרחב הנתון. כיום השימוש בתאורה הפך משוכלל, מורכב ורב השפעה.

תכנון תאורה נכון מתבסס בראש וראשונה על איסוף נתונים ומידע על מידות המרחב הנתון, צורתו ותכולתו. ככל שהממדים השונים גדולים יותר יש צורך ביותר גופי תאורה ו/או בעוצמות גבוהות יותר. יש להתייחס לבליטות מבניות במרחב, מחיצות זוויתיות, קמרונות – להם השפעה מבחינת זווית ההחזרה של האור, קיום אלמנטים הלולים ליצור הסתרה או הצללה כגון  תקרה מדורגת,  חגורות בולטות או עמודי תמיכה.

מעבר לכך יש לבחון את אופי החלל וכל הפעילויות העשויות להתקיים בו, על ידי מי, היכן, באיזה שעות ביממה ובאיזו תדירויות. יש להתאים את עוצמת התאורה ובהירותה בהתאם לפעילות ובהתאם למשתמשים בה. מחד, יש ליצור תאורת רקע כללית אחידה ומאידך ישנן פעילויות המחייבות תאורה נקודתית חזקה ובהירה או כאלה המחייבות תאורה מתונה. לאחר הבנת  תכנית “הסידור פנימי” של המרחב, שעל פיה ניתן לראות היכן תתרחש כל פעילות במרחב הנתון, יש לבחון את צבעי הרקע במרחב הנתון, גווני הפריטים  בו, והרכב התכסית.  לכל משטח יש רמות שונות של החזרת אור. למשטחים בהירים החזר אור גבוה יותר ממשטחים כהים. ככל שהמרחב בהיר יותר, נדרשת עוצמת אור נמוכה יותר.

ישנם מספר מדדים המהווים קנה מידה למדידת תאורה: “שטף אור” הנמדד ביחידות “לומן”, זהו מדד להספק הקרינה. מדד שני הוא “עוצמת האור” הנמדד ביחידות “קנדל”, ומתאר את חלוקת האור במרחב. המדד השלישי הוא “עוצמת התאורה” הנמדדת ביחידות “לוקס” ומציינת את כמות האור הנמדדת במרחב נתון. בארץ נפוצה ההתייחסות למדד הספק צריכת החשמל של המנורה כמדד  לעוצמתה. מדד מהותי נוסף הוא ספקטרום הבהירות של מקור האור: בהיר , לבן או  נוטה לכיוון צהוב-כתום.

באמצעות מדדים אלה ועל בסיס הנתונים הראשוני, ניתן לבחון השיטות ואמצעי התאורה להארת מרחב נתון.

 לבחירת תאורה המתאימה עבורכם – לחצו כאן >>

Facebook
Twitter
PINTEREST